מאיפה הגיע האור? שורשי הנאורות: הסרטון מתאר את ימי הביניים כ'חשוכים' – כדאי להדגיש שזה דימוי של אנשי הנאורות עצמם ולא תיאור היסטורי מדויק.
חמישה רעיונות ששינו את העולם: המשפט המפורסם 'איני מסכים עם דבריך אך אגן בחירוף נפש על זכותך לאומרם' מיוחס לוולטר, אך למעשה נוסח בידי ביוגרפית שלו במאה ה־20 כסיכום של השקפתו – מומלץ להציגו כ'מיוחס'.
חמישה רעיונות ששינו את העולם: 'הזכות לאושר' (החתירה לאושר) מופיעה בהכרזת העצמאות האמריקנית; אצל לוק הזכויות הן חיים, חירות וקניין.
מהפכה או חקיקה? שתי דרכי הסוציאליזם: הסיסמה 'מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו' נוסחה בידי מרקס ב־1875 (ביקורת תוכנית גותה) – בסרטון היא מוצגת כחלק מהעיקרון הכללי.
מהפכה או חקיקה? שתי דרכי הסוציאליזם: בתוכנית הלימודים לעיתים הסוציאליזם המהפכני מכונה גם 'קומוניזם' – כדאי להבהיר את ההבחנה בין רעיון מרקס לבין המשטר הקומוניסטי שקם ב־1917.
שני קולות, שני מסמכים: מרקס מול ברנשטיין: ספרו של ברנשטיין יצא ב־1899 (בתרגום לעברית ידוע לעיתים בשם 'הנחות היסוד של הסוציאליזם'); הניסוח במקור ב הוא עיבוד חופשי של רעיונותיו ולא ציטוט.
ילדים במפעל: ועדת חקירה בפרלמנט: פרטי חוק המפעלים 1833: איסור העסקה מתחת לגיל 9 במפעלי טקסטיל, הגבלה ל־9 שעות ביום לבני 9–13, ומינוי מפקחים – לוודא בפירוט מול ספר הלימוד.
ילדים במפעל: ועדת חקירה בפרלמנט: לורד שפטסברי פעל בעיקר מ־1833 ואילך (ועדת סדלר ב־1832 נוהלה בידי מייקל סדלר) – לוודא לפני הצגה.
מה הופך זרים לאומה?: בסרטון נאמר שהאומה 'בדרך כלל קשורה לארץ מסוימת' – הגדרה מקובלת בתוכנית; המושג 'לאומנות' לעיתים מכונה גם 'שוביניזם'.
מהעידן היפה אל השוחות: הסרטון מזכיר 'טיהור אתני' בזמן המלחמה – הכוונה ככל הנראה לרדיפת הארמנים ועמים נוספים באימפריה העות׳מאנית; מומלץ להזכיר בקצרה ובעדינות, בלי פרטים.
מהעידן היפה אל השוחות: איטליה הייתה חברה בברית המשולשת עם גרמניה ואוסטריה לפני המלחמה, אך הצטרפה ב־1915 להסכמה – כדאי להבהיר אם עולה שאלה.
מדרגות אל המלחמה: הפרת חוזה ורסאי: תאריכים מקובלים: גיוס חובה – מרץ 1935; חבל הריין – 7 במרץ 1936; אנשלוס – 12–13 במרץ 1938; מינכן – 29–30 בספטמבר 1938; כיבוש שארית צ׳כוסלובקיה – 15 במרץ 1939; ריבנטרופ–מולוטוב – 23 באוגוסט 1939.
מדרגות אל המלחמה: הפרת חוזה ורסאי: טענת הסרטון שלגרמנים בסודטים היה 'שוויון זכויות מלא' – לצ׳כוסלובקיה היה משטר דמוקרטי והמיעוט הגרמני נהנה מזכויות אזרח, אך היו גם טענות לקיפוח כלכלי; מומלץ לנסח בזהירות.
כשיש בוס אחד: מאפייני הטוטליטריות: הסימולציה מבוססת על דגם מוכר בהוראת הנושא; מומלץ להתאים לאופי הכיתה ולוותר עליה בכיתה עם תלמידים רגישים (ולהסתפק בתרחיש כתוב).
מהחלום לשוויון אל שלטון הפחד: הסרטון מייחס ללנין את הסיסמה 'כל אחד לפי יכולתו ולפי צרכיו' – מקורה אצל מרקס (1875); לנין אימץ אותה כיעד.
אלומת המקלות: מהו פשיזם?: הסרטון אומר ש'המדינות כבשו את איטליה בשנת 1944' – בפועל: מוסוליני הודח ביולי 1943; בעלות הברית נחתו בסיציליה (1943) ושחררו את רומא ביוני 1944; צפון איטליה נשלט בידי 'רפובליקת סאלו' עד 1945.
אלומת המקלות: מהו פשיזם?: הסרטון מונה את ספרד בין מדינות הפשיזם – מקובל לתאר את משטר פרנקו כמשטר בעל אופי פשיסטי/סמכותני; להציג בזהירות.
אלומת המקלות: מהו פשיזם?: המקור הוא עיבוד המשלב רעיונות מנאום 1925 ('הכול בתוך המדינה') ומחיבור 'תורת הפשיזם' (1932).
האח הגדול: קומוניזם ופשיזם בהשוואה: הסרטון אומר שמלחמת האזרחים ברוסיה נמשכה עד 1921 – רוב הלחימה הסתיימה ב־1920–1921, וברית המועצות הוקמה רשמית בדצמבר 1922.
בני חסות: היהודים תחת האסלאם: הסרטון קובע שבארצות האסלאם לא הוענק שוויון ליהודים בכלל; כדאי לציין שבאימפריה העות׳מאנית היו רפורמות (התנט׳ימאת, 1839 ו־1856) שהצהירו על שוויון לבני דתות אחרות – לוודא מול תוכנית הלימודים
בני חסות: היהודים תחת האסלאם: הקשר הסיבתי בין התגובה לצו כרמיה לבין ההחלטה שלא להעניק אזרחות ליהודי תוניסיה ומרוקו – כך מוצג בסרטון; לוודא את הניסוח מול ספר הלימוד
שוויון או זהות? צו כרמיה: הסרטון מציין שהאמנציפציה דרשה מיהודי אלג׳יריה ויתור על חלק מהמסורת – מומלץ לדייק: הוויתור היה בעיקר על סמכות בתי הדין בענייני מעמד אישי
תורה וחוכמה: תנועת ההשכלה באירופה: המקור הוא עיבוד חופשי לרעיונות 'ירושלים' ולא ציטוט; המשפט 'שאו את שניהם' מבוסס על עצתו המפורסמת לשמור את מנהגי הארץ ואת דת האבות
תורה וחוכמה: תנועת ההשכלה באירופה: הגאון מווילנה ועידוד לימוד מתמטיקה – מבוסס על עדויות תלמידיו (למשל הקדמת ר׳ ברוך משקלוב לתרגום אוקלידס)
היישוב הישן: מיתוס ומציאות: הסרטון מציג את ראש פינה כיישוב של היישוב הישן – היא נוסדה כ'גיא אוני' (1878) בידי יהודי צפת, ונוסדה מחדש ב־1882 בידי עולי רומניה; לדייק
היישוב הישן: מיתוס ומציאות: הטענה בסרטון שהעברית 'חלחלה לשיחות יומיומיות' ביישוב הישן – מוגזמת; העברית שימשה לעיתים כשפת תקשורת בין העדות (למשל בשוק), לוודא את הניסוח
היישוב הישן: מיתוס ומציאות: היישוב הישן מוגדר עד 1881 – לחלק מספרי הלימוד ההגדרה תרבותית ולא כרונולוגית בלבד
העלייה הראשונה והמושבות: הסרטון נוקב בכ־60,000 עולים בעלייה הראשונה – רוב ספרי הלימוד מציינים כ־25,000–35,000; לא הוכנס מספר לשיעור, לוודא מול ספר הלימוד
העלייה הראשונה והמושבות: מספר המושבות שהוקמו בעלייה הראשונה (בסרטון כ־32; בספרים שונים כ־20–30) – לוודא
העלייה הראשונה והמושבות: שנות סיום העלייה הראשונה (1903 או 1904) ומשך תמיכת הברון (1883–1900) – לוודא
מכתב אחד, חמש שאלות: שנת אישור כתב המנדט בחבר הלאומים (1922) ותחילת תוקפו (1923)
המנדט הבריטי: הבטחה במבחן: הסרטון מציג את הקמת אספת הנבחרים והוועד הלאומי ואת האוניברסיטה העברית כפעולות בריטיות – בפועל הן יוזמות של היישוב והתנועה הציונית שהבריטים התירו או הכירו בהן; לדייק בכיתה
המנדט הבריטי: הבטחה במבחן: נתוני הספר הלבן (75,000 בחמש שנים, מדינה בתוך עשר שנים) – לוודא מול ספר הלימוד
המאבק על הדרכים: השיירות: השיעור נמנע במכוון ממספרי נפגעים, משמות נופלים ומפרטי קרב; הנתונים על גודל הכוחות שבסרטון לא הוכנסו – לוודא מול ספר הלימוד אם נדרשים